ת"ד
בית משפט השלום בפתח תקווה
|
9453-12-10
19/06/2013
|
בפני השופט:
אטליא וישקין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אורן קהלני
|
| החלטה |
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגרימת תאונה עת נהג בשכרות. בדמו נמצאה כמות העולה כדי פי 4 מכמות האלכוהול המותרת - קרי, שכרות ברף גבוה.
בגזר דינו, בית המשפט נהג עם הנאשם לפנים משורת הדין שעה שלא גזר עונש מאסר לריצוי בפועל.
בנוסף, בגזר הדין נכתב:
"... הנאשם ירצה 120 שעות של"צ ברשת המתנסים בראש העין. הריני מתרה בנאשם, כי היה ולא ירצה העבודות כנדרש, יוחזר ענינו בפני, כדי שיגזר עונש חמור יותר."
עוד יש להדגיש כי גזר הדין עצמו מתבסס על הידיעה שהנאשם החל בהשתתפות בסדנא במסגרת שירות המבחן.
בתסקיר מיום 8.3.12 הבהיר שירות המבחן כי המפגש הראשון התקיים ביום 7.3.12 דהיינו כ- 3 חודשים לפני מתן גזר הדין. בטיעוני הסניגור לעונש, שמענו בין השאר כי:
"עבר סדנא בשירות המבחן עומד לסיים הסדנא.
" יקשה עלי להבין דברי הסניגור היום המציין כי בכך שהנאשם היה בסדנא יש כדי להצביע על ריצוי העונש...
בית המשפט אף נהג עם הנאשם לפנים משורת הדין שעה שלמרות העובדה שבחוק חובת פסילת רשיון נהיגה למשך 24 חודשים - השאיר בית המשפט לנאשם האפשרות לנהוג במלגזה כדי לאפשר פרנסתו.
הנאשם פירש שלא כדין העובדה שבית המשפט הקל בעונשו ואף התיר נהיגתו במלגזה.
בנוסף, נגזר מאסר מותנה בלבד.
למען הסר ספק, אציין כי תוכנית השל"צ אשר גובשה עם הנאשם כמפורט בתסקיר מיום 8.3.12 דיברה על היקף של 4 שעות שבועיות, במסגרת רשת המתנ"סים בראש העין.
הנאשם היה מודע למקום הריצוי ואף לכמות השעות השבועיות. אין לקבל הסבריו היו לפיו חיכה שיקראו לו.
הנאשם נשא באוזני היום הסברים, אשר אינם עומדים במבחני סבירות והגיון. אף לא הביא עמו ולו בדל ראיה לתמיכה בדבריו. מצאתי לנכון להדגיש כי אף מאז "הבחירות" אותם ציין הנאשם כנקודת מפנה, וכתאריך בו קיים "משא ומתן" עם יואב מהמתנ"ס , חלפו, עברו כ- 5 חודשים...
למען הסר ספק, אציין כי הנאשם נכח בדיון וידע כי עליו לרצות 120 שעות של"צ.
מדברי הנאשם באוזני היום, מתברר כי סבר ש"תשלום חובותיו הכספיים" קודם לחובתו למלא אחר גזר הדין ככתבו וכלשונו. כמו-כן, מתמרמר כי לנאשם אחר, בתיק אחר, סודר מקום עבודה נוח יותר...
אינני מוכנה לקבל מצב בו נאשם יואיל לקיים משא ומתן עם בית המשפט או עם שירות המבחן כדי לנסות ולהכתיב מקום ריצוי העבודות או תאריך ביצוען.
לנאשם היתה הזדמנות ראויה לרצות של"צ. הזדמנות זו לא נוצלה על ידיו. הנאשם הוזהר כי אי-ריצוי העבודות כנדרש יביא לביטול הצו ולגזירת עונש אחר חמור יותר. עתה הגיעה העת לעשות כן.
לפיכך, הריני מבטלת צו השל"צ.
הצדדים יטענו כאן ועכשיו לעונש חלופי במקום עונש השל"צ.
<#4#>